אני 19, אבל אני לא רוצה להיות עשיר כשאני לגדול

Posted on
מְחַבֵּר: John Pratt
תאריך הבריאה: 12 יָנוּאָר 2021
תאריך עדכון: 27 מרץ 2024
Anonim
בואנוס איירס - הבירה המוארת והנשמה להפליא של ארגנטינה. מכניס אורחים וקל לעלות
וִידֵאוֹ: בואנוס איירס - הבירה המוארת והנשמה להפליא של ארגנטינה. מכניס אורחים וקל לעלות

חיים, מוות, מחלה ועושר. אלה כל הפרקים הגדולים בחיים הם לא?


אני לא אומר שיש לי את כל הבנתי, אבל אני די בטוח איך אני רוצה לחיות את החיים שלי. לאחרונה חגגתי את יום הולדתי התשע עשרה אבל כרגע, אני בשלב שבו לא בדיוק עמדתי בפני החברה והרגשתי את מלוא עוצמתה, אך לאחר סיום הלימודים שלי בעוד כמה חודשים, צפוי לי לעשות " בחירה למבוגרים ". להיות נזרק לתוך עולם העבודה או להמשיך את הלימודים כפי שציפו רוב האנשים סביבי.

עלה על דעתי, שלא משנה לאן אני הולך או איזו ברירה עשיתי, זה תמיד נבע מהתשוקה המטרידה הזאת להיות עשירה. רעיון ארוך זה, שהוטבע בתוכי, היה שיכול להיות לי תחביבים ותאוות, אבל אלה לא ישארו בחיים. כסף היה מה שעשה את העולם להסתובב, לא רוח או קנאות. לצערי, עמדתי מול המציאות.

כשאני נזכר איך גדלתי, לא באתי ממשפחה אמידה. בטח יש לנו על ידי, בהחלט בר מזל יותר מאחרים. עם זאת, לעתים קרובות אני זוכר את אמא שלי אומרת לי שאין לנו כסף לקנות את הדברים שהיו מיותרים. היא מעולם לא נכנעה להתקפי הזעם שלי, וככל שגדלתי, הפסקתי לשאול. למדתי ללכת לספרייה, לפתח את מיומנות ההשאלה ולהתחיל את השלבים הראשונים של "סחר חליפין" בחיי. בשנות העשרה שלי לפני, היו לי שני חברים הכי טובים, שניהם אשר היו ממשפחות עשירות. אחד מהם היה מפונק מאוד. מה שהיא רוצה, היא קיבלה. בטח היו התקפי קנאה, אפילו שלב קצר של גניבה כשהייתי צעיר, אבל זה היה בקרוב לשים קץ על ידי הורי.


מהר קדימה למקום שבו אני נמצא עכשיו. אני מוקף בחברים קרובים, שברור שהם טובים יותר ממני. הם מעולם לא היו צריכים להיות על המשמר עבודה במשרה חלקית או לחפש את המוצר הזול ביותר האפשרי. ההורים שלי עבדו קשה ואנחנו חיים חיים הרבה יותר נוחים עכשיו. אנחנו שמחים עם דברים פשוטים ואני לא יכול להיות אסיר תודה מספיק על מה הם מספקים לי. עם זאת, אמא שלי מעולם לא עצר אותה מהומה למצוא עבודה במשרה חלקית בשבילי.

כל העבר שלי יחד עם המועד האחרון ללחוץ על ההחלטה על העתיד גרם לי לחשוב באמת. האם אני רוצה עבודה יציבה ושכר גבוה, או שאני רוצה אחד כי שילם פחות אבל נתן לי הרבה יותר חופש? ואז זה הוביל אותי לחשוב על משפחה. בטח, לא משנה כמה זמן אחר כך, רציתי ילדים. והילדים האלה, איך אני אעלה אותם היטב? זה היה כל ההורים לדאוג ולא רציתי לתת את עצמי את הנטל של קביעת כללים נוקשים להיות ואחריו, במקום, אני יכול לעצב אותם בסביבות קשוחה שגדלתי בו.

לא היה צורך לגור בבית גדול וגדול עם גינה יפה ובריכת שחייה נוצצת. זה היה יפה יותר יש עציצים ליד אדן החלון הרבה יותר בריא לתת לילדים אינטראקציה בבריכות הקהילה ומגרשי משחקים. לא רציתי שילדי יחיו בעולם מרשמלו רך, שבו הם מוגנים ומטופלים כמו אנשים נכים. רציתי לחיות כמו נסיכים ונסיכות הארץ, להיות מסוגל להעריך את הדברים שבני אדם לא יכלו לשכפל וללמוד איך להרוויח את מקומם בעולם העצום הזה שאנו חיים בו.


בגיל תשע עשרה, לא החלטתי על נתיב הקריירה אני רוצה להתחיל, או את העתיד שאני רוצה שיהיה. גם אני לא יודע בדיוק מה שהחיים מחזיקים בשבילי ואיזו אהבה היא בדיוק כמו. אני לא יודע הרבה דברים. אבל אני יודע בוודאות, כי אני לא רוצה להיות עשיר. אני לא רוצה להראות מכונית יוקרה או בית קלאסי גדול עם קישוטים מהודרים. רציתי בית, אחד שהיה נעים והזכיר לאנשים את אושר ילדותם.

אני בן תשע עשרה ועדיין אני חולם על היותי אסטרונאוט יוצא דופן או רופא מציל חיים או עורך דין מרשים. אני חולם על הפגישה עם חבר הנפש המושלם, לחיות חיים שווים לחיות ולספק עבור הורי. אבל אני כבר לא חולם להיות עשיר.


תמונה 3 מתוך: וולף וול סטריט /